מועדון שוחרי המערות

בקיץ 2014 פניתי לבועז לנגפורד מהמרכז לחקר מערות בהצעה להקים יחד חוג לשוחרי מערות שיהיה מבוסס על חברים קבועים ומדריכים קבועים. המטרה הייתה לבנות קבוצה שמטיילת במערות על פי הערכים והסטנדרטים שבהם האמנו. סביבה רגישה כל כך מבחינת ערכי טבע מצד אחד וקשת גישה ותנועה מהצד השני לא יכולה להתאים לכל מטייל. המטייל במערה צריך להיות איש שטח מנוסה, אם לא מתחת לאדמה אז לפחות על פניה. לעיתים לכל צעד ותנועה יש משמעות. תקופה מסויימת לפני הקמת החוג הקמתי קבוצת פייסבוק ששמה ״מערות״ שמטרתה הייתה לחשוף את ציבור המתעניינים לעולם המערות. השתמשתי בקבוצה ובפורומים נוספים כפלטפורמה לגיוס חברים לחוג. לא תיארתי לי שמספר ימים לאחר מכן יחל מבצע צוק איתן.התמשכות והתרחבות המבצע העמידו בסכנה את הטיול הראשון ואיתו אולי אף את כל הרעיון של הקמת החוג. כיעד ראשון בחרנו לצאת לשלוש מערות שהתגלו תוך כדי בניית העיר מודיעין עילית.

במערות מודיעין עילית צילום יואב נגב

על מנת להרגיע את הקהל החלטנו לקרוא לטיול ״אל המרחבים המוגנים במערות מודיעין עילית״. ואכן לאחר מאמצי גיוס קדחתניים ולא מעט ביטולים התייצבו 12 חברי החוג הראשונים לטיול הראשון. החזון קרם עור וגידים. הטיול הראשון היה לא פחות מסנסציה. החברים החדשים, על אף שרובם היו טיילים מנוסים ואנשי שטח מעולים נחשפו בפעם הראשונה לעולם שלא הכירו ולא ידעו שקיים בכלל בארצנו. ההתמקדות בהדרכה בכל מערה היתה לאו דווקא על האתגר והיופי הויזואלי שלה אלא על הסיפור של אותה מערה. ובאמת לכל מערה ומערה סיפור מרתק משלה. סיפור אופן היווצרותה, סיפור גילויה, הממצאים הארכיאולוגיים שהיא מכילה, בעלי החיים המיוחדים שבה ועוד. ככל שאתה מבין יותר איפה אתה נמצא כך אתה מתחבר ונהנה יותר. פתאום הקירות מדברים אליך, מספרים לך איך הם נוצרו. פתאום אתה מתחיל להתלהב מתופעות שלאחר נראות סתמיות.
למשל אם יזדמן לכם להגיע אל מערת האיגרות שבמצוקי נחל חבר במדבר יהודה. תפגשו מערה שלרב האנשים תראה סתמית ולא מעניינת. אבל אם תגיעו מצויידים בסיפור מאחורי המערה. לא תוכלו שלא להתרגש, לא תוכלו שלא להצטמרר. הרי זאת המערה שבה הסתתרו מפקדי עין גדי במרד בר כוכבא ובה גם מצאו את מותם ברעב, בצמא ובמחלות מפני הרומאים הצרים עליהם בראש המצוק. במערה זו נמצאו אגרות שהגיעו ישירות ממפקדתו של בר כוכבא ועליהם הוא חתום בשמו המפורש ״שמעון בן כוסבה״ במערה זו הסתתרה בבתא בת שמעון ונמצא תיק עם עשרות תעודות שהיו שייכות לה ומספרות את סיפור חייה המורכב, הגדוש במשפטים, סכסוכים ומריבות. יש המכנים את המערות בשם ״כמוסת זמן״ שכן התנאים המאד מבודדים במערה משמרים את תוכנה באופן שלא יכול להתקיים מחוץ לה.

לאחר ההצלחה הכבירה בטיול הראשון ולאחר שהשמועה עשתה לה כנפיים, לטיול השני שהיה אל מערת עבוד בשומרון, כבר היינו צריכים לנהל הרשמה מסודרת ואליו יצאו כבר מעל ל 20 איש.

כיאה למוסד מכובד בעידן המודרני הקמתי אתר אינטרנט www.israelcaving.com ובו ריכזתי וניהלתי את ענייני החוג.

אחרי היציאה ממערת עבוד צילום: שלומי חזאם

מטיול לטיול גבר העניין ונוצרה קבוצה של מכורים אמיתיים שמתייצבים לכל טיול ונכונים לכל אתגר. התחלנו לצאת למערות אנכיות שדורשות חבלים, ביקרנו במערות בוציות, זחלנו במערות מאובקות מלאות בקרציות, נדחקנו במעברים צרים ובמחילות ארוכות. כל מערה והייחוד שלה, כל מערה והסיפור שלה והרעב רק הלך וגבר. השיא מבחינתי הגיע בטיול בן שלושה ימים למערות ירדן שבו נחשפנו לראשונה למה שיש לממלכה השכנה להציע. פגשנו בצד השני את עמיתינו הירדנים שהתלוו אלינו לביקור בחלק מהמערות שהם גילו בעצמם. ביקרנו במערות נטיפים, מערת בזלת ענקית אולם גולת הכותרת של הטיול הייתה ביקור במערת נהר תת קרקעית. חלומו של כל חובב מערות. מעל לקילומטר של נהר שוצף, מפלים, אשדות, בריכות צלולות, זחילות מאתגרות, פארק שעשועים של ממש.

במערות ירדן צילום : יואב נגב

הקמת מועדון שוחרי המערות
בסוף שנת 2016 כשמספר החברים הרשומים בחוג עמד כבר על 140 החלטתי לנסות להקים מועדון מערנות המבוסס על חוג שוחרי המערות. השאיפה הייתה לבנות את המועדון הישראלי על פי הסטנדרטים של מועדני המערנות המובילים בעולם. המטרה הייתה לתת בית לכל האנשים שהמערות הפכו לעיסוק העיקרי שלהם בשעות הפנאי. הכשרנו את החברים לעבודה בחבל, חלק בתוך המועדון וחלק בקורסים בבתי ספר חיצוניים. גייסנו כסף איתו קנינו ציוד SRT (ציוד מיוחד לעבודת חבל במערות) ,חבלים, תיקי מערות, ציוד למיפוי מערות , גלאי חמצן ועוד. הקמנו אתר אינטרנט www.icec.club בנינו לו״ז שנתי וחילקנו תפקידים בתוך המועדון. יריית הפתיחה הייתה באירוע שהתרחש בתחילת השנה בחנות אלפיין סטייל בתל אביב בהרצאתו של בועז לנגפורד על המשלחת לקרוברה וורוניה, המערה העמוקה בעולם והמשיך בהצגת החזון של המועדון. כל מנת לשמור על הזיקה למקור קראנו לו מועדון שוחרי המערות.

במערות המלח של הר סדום צילום : יואב נגב

כיום מונה המועדון 40 חברים פעילים ששילמו דמי חבר שנתיים. אנחנו מוציאים פעילות כמעט ברמה שבועית - טיולים, הכשרות, אימונים, הרצאות והשתתפות בסקרים.

הכשרנו לאחרונה שתי חוליות מיפוי מערות וכבר יש כמה תוצרים ראשונים. אנחנו מובילים סקר בן יותר משנה בפארק בגין שבו נתגלו עד כה כ 6 מערות כשהעמוקה שבהן בנויה מארבעה פירים אנכיים ועומקה עולה על 40 מטר. זהו סקר עם תוצאות חשובות ביותר שכן כיום מהווה הפארק את האיזור הדרומי ביותר בלבאנט שבו יש מערות אנכיות מהסוג הזה. השתתפנו בסקר מקדים לחפירה בחורבת מדרס. סקר שהוביל להבנת חשיבות תת הקרקע באתר והוביל לאחר מכן לסקר מעמיק יותר.

החלטנו להקדיש חלק מהזמן והמשאבים לפעילות בנושאי שמירת טבע במערות - התחלנו במיסוד שביל בתוך מערת עטרות, אחד מאוצרות הטבע המרהיבים בארצנו שהולך וכלה בגלל הזנחה, חוסר אכיפה וחוסר מודעות. אנחנו פותחים במאבק להצלת מערת שמשון שהמחצבה שמתחתיה המבקשת היתר להרחיב את שטח החציבה שלה מסכנת אותה.

תכניות לעתיד יש המון - אנחנו כרגע מחפשים להעמיק ולבסס את הפעילויות שלנו בארץ, לייצר שיתופי פעולה עם גופים שונים ובמקביל להעלות את המקצועיות ולהקנות למערנים כישורים נוספים. אנחנו מתחילים שיתופי פעולה עם מועדוני מערנות מרחבי העולם. אחרי שביקרנו בשנה שעברה בירדן, בקיץ הקרוב אנחנו יוצאים לחמישה ימים לטורקיה ובקיץ הבא כבר מתכננים לצאת לבולגריה. בחורף הקרוב אנחנו מקווים לארח בפארק בגין מועדון מערנות מצ׳כיה שכבר יש לו היסטוריה של ביקורים בארץ ושיתופי פעולה עם המלח״ם. אנחנו לוקחים את החבר׳ה לסקרי פני שטח לגילוי מערות. זה לא דבר של מה בכך. מעבר לקריאת שטח מצויינת דרושה המון הבנה בגיאולוגיה, בגיאומורפולוגיה, בצמחיה. צריכים ממש כישורי גששות אמיתיים.

אנחנו כל פעם מעלים את רף הקושי. לאחרונה חשפנו את המערנים לעבודה בתנאים של חוסר חמצן. זאת הייתה חוויה פיזית עוצמתית ביותר. אני חושב לרבים מאיתנו זאת הייתה ההתמודדות הראשונה עם תנאים קיצוניים כל כך אבל זה תרם לכל אחד מאיתנו ברמה האישית המון.

קורס מיפוי מערות

גם המועדון וגם החוג פתוחים להרשמה לכולם. ההרשמה לחוג היא בחינם והטיולים הם במחיר סימלי וללא מטרות רווח. ההרשמה למועדון היא בכפוף לדמי חבר שנתיים. אבל גם כאן כל שקל מדמי החבר מיועד לרכישת ציוד והרמת אירועים. אין אף אחד שמקבל שכר בדרך.

למתעניינים אני ממליץ להיכנס לקבוצת הפייסבוק ״מערות״ https://www.facebook.com/groups/israelcaves/. למעוניינים להירשם לחוג ניתן לעשות זאת באתר החוג בכתובת www.israelcaving.com. ולקשוחים והמנוסים שמעוניינים להצטרף ישירות למועדון ניתן להתרשם מאופי הפעילות באתר www.icec.club.





ניפגש במערות




יואב נגב

בר כוכבא, כוכב או כוזב - יואב נגב

בר כוכבא, כוכב או כוזב

בימינו נפוץ המנהג של שחיטת פרות קדושות. כיום מתרבים יותר ויותר מאמרים המנתצים את דמותו המיתית של בר כוכבא ומייחסים לו תכונות של אכזריות, שיגעון גדלות, משיחיות וקנאות דתית עיוורת שהם לדעתם הובילו בסופו של דבר בשנת 136 לכליה כמעט מוחלטת של יהודה. אלפי בני אדם נטבחו באכזריות חסרת תקדים, ישובים שלמים נמחקו משפחות שלמות על נשיהם וטפיהם נשחטו באכזריות. המקורות היהודיים, הנוצריים והרומיים מספרים על מספרים עצומים של אנשים שנפלו בחרב ומספרים אף גדולים יותר שניספו ממחלות ומרעב. הרומאים אף מנעו את קבורתם של המתים על מנת ליצר אפקט של פאניקה וזעזוע. זאת יכולה להיות בהחלט מסקנה הגיונית אם מסתכלים על המהלך מכיוון תוצאותיו. אבל הלא ביום בו הכריז בן גוריון על הקמת המדינה יצאו צבאות ערב למלחמה נגד המדינה שעוד לא נולדה, מלחמה שתוצאותיה יכלו בקלות להיות זהות.

הסיבות לפרוץ המרד

מרד בר כוכבא פרץ ככל הנראה בסביבות אוגוסט שנת 132 אך עד לכתיבת שורות אלה לא נמצאה כל עדות ישירה המתארת את הסיבות לפרוץ המרד ומה היה הגפרור שהצית את השריפה. על פי דיו קסיוס, הסטוריון שחי במאה השלישית הסיבה העיקרית לפרוץ המרד היא בניית עיר אלילים בירושלים (איליה קפיטולינה) ומקדש לאל יופיטר, על פי ספארטיאנוס, הביוגרף של הדריאנוס, שחי גם הוא במאה השלישית דווקא גזירה של איסור המילה היא זאת שגרמה לתסיסה בקרב היהודים ובסופו של דבר לפרוץ המרד. במקור אחר מתואר שהדריאנוס הבטיח ליהודים להקים מחדש את בית המקדש וחזר בו מהבטחתו. ובתלמוד הבבלי מסופר שביתו של הדריאנוס הותקפה בידי יהודים לאחר שכרכרתה נתקעה והיא ציוותה על עבדיה להשתמש בעץ ארז שהיה רכושו הפרטי של מישהו. תהא אשר תהא הסיבה, מדובר היה בעם ששאף מאז ומעולם לעצמאות והייתה לו היסטוריה עשירה של מרידות.

דמותו של בר כוכבא כפי שמצטיירת מהמקורות ומהאיגרות שנמצאו במערות מדבר יהודה

אגדות רבות נקשרו סביב דמותו של אותו מנהיג שהוביל את יהודה לניצחון מוחץ נגד הרומאים ולהקמת מדינה עצמאית ולאחר מכן לתבוסה קשה ומרה שעלתה בחייהם של עשרות אלפים ובמחיקת כמעט כל שריד לישוב היהודי ביהודה.
רבים הסיפורים והאגדות על אומץ ליבו וקשיחותו - ״בשעה שיוצא למלחמה היה מקבל אבני בליסטרה באחד מארכובותיו והייתה ניתזת ממנו והורגת כמה אנשים״. עוד מספרים כי מבחן הקבלה לצבאו של בר כוכבא היה כריתת הזרת ולאחר מכן עקירת ארז.
היחס כלפיו בין החכמים של אותה תקופה היה שנוי במחלוקת כפי שניתן ללמוד מהטקסט הבא מן התלמוד הירושלמי: ״אמר רבי שמעון בר יוחאי : רבי עקיבא היה דורש ׳דרך כוכב מיעקב׳, דרך כוזבא מיעקב. רבי עקיבא כשהיה רואה את בן כוזבא היה אומר ׳זהו מלך המשיח׳ אמר לו רבי יוחנן בן תורתא: עקיבא, יעלו עשבים בין לחייך ועדיין בן דוד לא יבוא.״

כלומר רבי עקיבא ראה בבר כוכבא את המשיח שיביא גאולה לישראל ואילו רבי יוחנן בן תורתא התנגד לאבחנה זו בלגלוג מתריס. במקורות היהודיים המאוחרים יותר מקפידים לקרוא לבר כוכבא בשם בן כוזיבא, אולי הכוונה היא זה שאיכזב.
היעדר הממצאים הכתובים מאותה תקופה והעובדה שבניגוד למרד הראשון ברומאים למרד זה לא היה היסטוריון השאירו את הזירה לסיפורי עם ולטקסטים מאוחרים יותר בכמה מאות שנים שנתנו תיאור כללי לאירועים מסויימים מאותה תקופה, חלקם הגדול תיאורים מופרזים ולכן גם לא אמינים.
בסוף שנות ה 40 של המאה ה20 ולאורך שנות החמישים התחילו להגיע אל שוק העתיקות מגילות ואיגרות כתובות שמקורן במערות במדבר יהודה. האקלים היבש והגישה הקשה לאותן מערות די היה בהן על מנת לשמור על אותם טקסטים כתובים על גבי פפירוסים או קלפי עור מפני מזג האוויר ובני אדם. בשנת 1960 הוחלט על יציאה למבצע ״מדבר יהודה״. מדבר יהודה חולק בין 4 חוקרים - יוחנן אהרוני, פסח בר אדון, נחמן אביגד ויגאל ידין. יגאל ידין קיבל את הגדה הצפונית של נחל חבר.
במהלך סקר מקדים צדה עינו של ידין, יותר מכל, פתח גדול של מערה שמעליה היו ממוקמים שרידיו של מחנה רומי. המערה נסקרה 7 שנים קודם לכן בידי אהרוני ונמצא כי היא נשדדה כבר על ידי הבדווים. אף על פי כן בחר ידין לנסות ולסקור מערה זאת פעם נוספת.

כבר בסקר הראשוני החלו לצוץ ממצאים והוחלט לבצע חפירה במקום. עוד בעונה הראשונה, בנקיקים צרים וקשי גישה, אליהם לא הצליחו הבדווים להשכיל להגיע נמצאו מטמונים, קברי אחים, ומעל הכל צרור של תעודות כתובות ממפקדתו של מפקד המרד שמעון בן כוסיבא אל מפקדי עין גדי - יונתן בן בעין ומסבלה בן שמעון. ככל הנראה מדובר על ארכיון של אותו יונתן בן בעין שנמלט למערה זו עם מספר אנשים נוספים. האיגרות הכילו פקודות שונות שמהן ניבטה דמותו של בן כוסיבא כשומר מצוות וכאדם תקיף ואפילו אגרסיבי שמאיים לבל ימולאו פקודותיו.

איגרת ממרבעת שזה פירושה : משמעון בן כוסבה לישע בן גלגלה ולאנשי הכרך, שלום, מעיד אני עלי את השמים (שאם) ייפס[ד] מן הגלילאים שאצלכם כל אדם - שאני נותן את הכבלים ברגלכם כמו שעשית[י] לבן עפלול

בעונה השניה של החפירה מעבר למטמונים נוספים נמצא ארכיון של תעודות של אשה בשם בבתא שהייתה קשורה בקשר משפחתי מסובך עם יונתן בן בעין וכנראה שנמלטה יחד עם משפחתו. אשה זו הייתה מרובת נכסים (רובם באיזור עין גדי) אותם ירשה מאביה ומשני בעליה שנפטרו בטרם עת וניהלה משפטים נגד בני משפחותיהם של בעליה המתים לגבי ירושתם. נראה שכל יושבי המערה מצאו את מותם ברעב ובמצא תחת המצור שהוטל עליהם. צרור תעודות זה שופך אור על צדדים אזרחיים יותר הקשורים במנהל הבר כוכבאי.

מדינת יהודה בראשות הנשיא שמעון בן כוסיבא

זמן קצר לאחר הניצחון על הרומאים וביעילות מרשימה החל לפעול המנהל הבר כוכבאי כמשטר מרכזי ולנהל את ענייני המדינה שזה עתה נולדה. הקרקעות הופקעו ועברו לבעלות השלטון המרכזי החדש ועודכנו חוזי החכירה בהתאם, מטבעות חדשים הוטבעו והחליפו את המטבע הרומי, מערכת המשפט הוחלפה ,ככל הנראה נעשה ניסיון להחיות את השפה העברית ולהופכה לשפה המדוברת, לוח השנה הוחלף והוקם צבא מסודר המחולק לגזרות כך שלכל גיזרה מונה מפקד צבאי. מן התעודות שהתגלו במערת מרבעת ישע בן גלגולא היה מפקד ההורדיון ואילו מן האיגרות שהתגלו במערת האגרות אנו למדים שיהונתן בן בעין ומסבלה בן שמעון היו מפקדי עין גדי. בשלב זה נראה שפניה של יהודה לעצמאות ארוכת שנים שכן אין דרך אחרת להסביר מדוע תקים המדינה הצעירה תשתיות שלטוניות ומערכות אזרחיות מורכבות אם היא הייתה עסוקה רק בהישרדות.

ככל הנראה כבר מן ההתחלה ומתוך ההבנה שהרומאים עלולים לחזור ולנסות לכבוש את יהודה הותקנו תשתיות הגנתיות בכל הישובים. חלק מן המתקנים התת קרקעיים הוסבו למערכות מסתור שנועדו לאכלס פליטים לאורך זמן. בחלק ממערכות המסתור הותקנו מזווים והותקנה גישה פנימית לבורות מים. הותקנו מנגנוני נעילה פנימיים ונבנו חדרי מסתור שיכלו לאכלס מספר אנשים.

הסוף

״משהפכה יהודה כמרקחה והיהודים בכל אתר ואתר החלו מתפרעים הן בסתר והן בגלוי ואף נכרים רבים הצטרפו אליהם ונדמה כי כל העולם מתגעש בשל כך. אז שיגר הדריינוס נגדם את טובי מצביאיו ובראשם יוליוס סוורוס״ (דיו קסיוס)

הדריאנוס שזה עתה איבד את יהודה מבין שעליו לפעול במהירות ובנחישות על מנת להחזיר אותה לשליטתו. אבל בעת ובעונה אחת חשוב לו מאד וכנראה הרבה יותר מאשר החזרת השטח, להעביר מסר ברור. מי שיתמרד נגדי, ארדוף אותו ואשמיד אותו עד לכליה. הוא מגייס את טובי מצביאיו מקצות העולם ובראשם את יוליוס סוורוס מושל בריטניה.
"הלה נרתע מלהאבק עם האויב במלחמה פנים-בפנים לאחר שראה את המונם הרב ואת חמת-יאושם, אלא תופס היה מהם, יחידים יחידים, בידי חייליו הרבים וקציניו, וכלאם וסגר עליהם במצודות ובכך מנע מהם מזונות. בדרך זו עלתה בידו קימעא קימעא ובהסתכנות מועטת לקפחם, להצמיתם ולהכחידם רק מועטים מהם ניצלו" (דיו קסיוס)

סוורוס נמנע ממלחמה חזיתית ובחר באסטרטגיה של ריכוז מאמץ לכיבוש שטחי מפתח, צירים ראשיים ומצודות, הוא מנע אספקה לאותם איזורים ולאחר שתש כוחם של המתנגדים ואספקתם אזלה הוא יצא להתקפה. בדרך זו הוא תפס שטח אחר שטח תוך הסתכנות מועטה כשבכל שטח שהוא כובש הוא משמיד לחלוטין את כל האוכולוסיה וכל כפר ומצודה עד היסוד ורודף אחר הנמלטים בעזרת גששים ותחקור שבויים עד להשמדת האחרון שבהם כולל נשים, ילדים, תינוקות וזקנים.

על מנת ליצור פחד וזעזוע הדריאנוס מצווה לא לקבור את המתים.

״וכרם גדול היה לו לאדרינוס שמונה עשר מיל על שמונה עשר מיל, כמין טבריה לציפורי, והקיפו גדר מהרוגי ביתר במלוא קומה ובפישוט ידיים, וגזר עליהם שלא ייקברו"

סייומו הסופי של המרד הוא בכיבוש ביתר ומותו של בר כוכבא אחרי שעמדה העיר במצור אדוק וממושך ואנשיה מתו ברעב ובצמא. אז פרצו כוחותיו של סוורוס אל העיר וערכו בה טבח.

״נכנסו שמונים אלף קרני מלחמה לכרך ביתר והיו הורגים בה אנשים ונשים וטף, עד שיצא דמם מן הפתחים ומן הסבכות ומן הצינורות, והיה הסוס שוקע בדם עד חוטמו, והיה הדם מגלגל אבנים של ארבעים סאה, והולך בים ארבעה מילין. שמא תאמר שקרובה - רחוקה הייתה מן הים מיל״

דיון

אין ספק שתוצאות המרד קשות היו. אולי הקשות ביותר בתולדות ההיסטוריה היהודית. דיו קסיוס דן בתוצאות המרד מנקודת נצחונם המוחץ של הרומאים : 

"50 ממצודותיהם העיקריות ו-985 מכפריהם החשובים ביותר נחרבו. 580,000 איש נהרגו בהתקפות ובקרבות, ואילו את מספר המתים מרעב, ממגפה ומאש – אין להם מספר, אך מעטים שרדו במרד דבר שנרמז להם מלפני המלחמה. מצבת קבר שלמה, שנידון אצלם אחד המקומות המקודשים נפל מאליו. וזאבים וצבועים הרבה פרצו לתוך עריהם.״

אולם אין עוררין שהישגיו של בר כוכבא הן בתחום הצבאי והן בתחום האזרחי מדיני הובילו לשחרור ישראל מעול הכיבוש הרומי ולהקמת מדינה עצמאית. אופיו החזק והבלתי מתפשר הקנו לו מעמד של מנהיג נערץ, עד כי חלק ניכר מהמנהיגים הרוחניים של אותה תקופה ראו בו המשיח. המהירות וההחלטיות שבה הוקמו המוסדות האזרחיים מראים כי פני המדינה הצעירה הייתה לעצמאות רבת שנים. על פי ההיערכות הצבאית נראה כי נהיר היה לשלטון הבר כוכבאי שהרומאים ישובו לנקום ויש להניח, על פי התפרוסת הרחבה של מערות המפלט ומערכות המסתור ועל פי העקרונות המנחים הזהים, כי הייתה אכיפה מרכזית מסויימת, יש להניח שלטונית, באשר להכנות האזרחיות והצבאיות למלחמה ברומאים.
אין כל ראיה, ישירה או עקיפה, שבר כוכבא ידע מראש שהוא מוליך את יהודה להתנגשות שסופה כליה. ההיפך הוא הנכון, ההדרגתיות שבה התלקח המרד כמו גם ענייני השיגרה שבהם טיפל המשטר הבר כוכבאי לאחר הנצחון מעידים על כך שהמרד התפתח והתגבר במקביל להצלחות הצבאיות. ושפני המדינה לעצמאות ארוכת שנים. אל לנו ליפול למלכודת של הסתכלות על המרד מכיוון תוצאותיו ואל לנו לשפוט את מהלכיו בכלים של ימינו. בהסתכלות כזאת, אם היינו מפסידים במלחמת העצמאות, בן גוריון, שלקח סיכון בהכרזה על עצמאותינו והביא למלחמה עם כל צבאות ערב היה הופך למנהיג הזוי שהמיט שואה על העם היהודי.

המערות העמוקות בישראל - יואב נגב 1.5.2017

הקמינים הקרסטיים או הבולענים, כפי שהתופעה נחפשת על פני הקרקע הקסימו את האדם משחר ההיסטוריה. העמידה מול הלוע השחור הפעור לעומק לא ידוע נראתה כפתח לעולם קסום או אולי אפילו כשער הכניסה אל הגהנום. אלפי אגדות נרקמו סביב אותם בורות מסתוריים, רבות עסקו בעומקם המשוער של אותם בורות. למשל אחת הקשורה באחת מהעמוקות שבמערות ישראל, הוטת הג׳רמק. האגדה מספרת על שני רועי צאן שרבו בינהם ואחד הניצים זרק את חלילו של השני אל לוע ההוטה. לימים עבד בעל החליל באדמתו שבהר פקיעין והנה נדמה לו שהוא שומע צליל מוכר. הלך אחר הצליל המוכר עד שהגיע לרועה צאן המחלל באותו חליל שנזרק להוטה. כשנשאל הרועה מנין לו החליל טען כי בהשקותו את צאנו מהמעיין בפקיעין יצא לפתע החליל מתוך המעיין.

הגדרה : קמין קרסטי הינו מערכת קרסטית אנכית בעיקרה דמויית חרוט או גליל. הקמין נוצר בהמסה על ידי מים ואדוסיים.

החוקר הראשון שירד לקמין בארץ היה צ׳ארלס וורן, שירד לקמין לא מזוהה באיזור ליפתא. מבצע מרשים לאור הציוד הדל שהיה קיים בזמנו ועומקו המרשים של הקמין - 47 מ׳.
עד שנות השישים דרשה כל כניסה לקמין מבצע מורכב, דוגמת מבצע בובה שבו ניסו לשוא לרדת לתחתית בור רום (הוטת הג׳רמק).

בשנות ה 70 החל להגיע לארץ ציוד מתקדם לגלישה וטיפוס ובעקבותיו החל סקר מערות נרחב ברכס פקיעין בהובלת שוקה רווק וחבריו מהחברה להגנת הטבע ובו התגלו עשרות קמינים קרסטיים חדשים.
בסוף קיץ 1979 יצאו שוקה רווק, גי גלב, אהרוני אמיתי ואורי דרור לנסיון להגיע לקרקעית הוטת הג׳רמק. הפעם התנהלה הגלישה אל תחתית הקמין הגדול ללא תקלות. מתחתית הבור, במפלס של 120 מ' מתחת לפני הקרקע, מוביל מדרון משופע אל קטע אנכי נוסף שעומקו 8 מ'. הגלישה בקטע זה הוביל את שוקה וגי אל חדר, שממנו נמשך דרומה "מסדרון הפלא". אורכו של המסדרון 14 מ'. המסדרון הזה מוביל אל קמין נוסף, שבו גולשים לעומק של 12 מ'. מקרקעית קמין זה יש המשך, דרך סדק צר, לעומק של 7 מ' נוספים. מגיעים לחדר שממדי קרקעיתו 8x2 מ', וממנו ממשיך מסדרון נמוך, שאורכו 5 מ'. קרקעית החדר מכוסה מים ובוץ, וקירותיו מקושטים בנטיפים, זקיפים ואלמוגי מערות. בחדר יש זרימת מים קבועה, הנבלעת בקרקעיתו. מכאן לא מצאו שוקה וחבריו כל המשך. בקרקעית החדר, בעומק של 150 מ' מתחת לפני השטח, הקימו גל אבנים לציון כיבוש הבור. כך נקבע שיא עומק חדש למערות בישראל, והיה נראה כי שיא זה לא יישבר בקרוב.

הוטת הג׳רמק עמדה בבדידותה המזהרת 30 שנה כמערה היחידה שחוצה את ה 150 מטר עומק בישראל.
בשנת 2010 הגיע צוות המלח״ם למפות את מערת הצב. מערה ברכס פקיעין שעומקה כפי שהיה ידוע עד כה כ 30 מטרים בלבד. תו״כ המיפוי התגלה חלון קטן שממנו ממשיך קמין עמוק. השלמת המיפוי והמדידות לימדו שעומקה הסופי של המערה הינו 150 מטרים גם כן. כעת לא היה ברור מי משתי המערות עמוקה יותר. הוטת הג׳רמק או מערת הצב. לפחות לא עד שירד צוות עם כלי מדידה מדוייקים אל הוטת הג׳רמק.

מי עמוקה יותר ? הוטת הגרמק מול מערת הצב

בתחילת יולי 2014, בעקבות מידע שנמסר על ידי תושב שתולה על בור ענק שהתגלה בשדות הסמוכים לישוב, הגיע למקום מתנדב המלח״ם שלו אבני אשר ירד במערה לעומק של 80 מטר (עד שנגמר לו החבל) ודיווח על המשך נוסף.
ימים אחדים לאחר הביקור הראשוני חזר צוות המלח"ם אל המערה (ולדמיר בוסלוב, יורי ליסוביץ', בועז לנגפורד) והתקדם בה, תוך כדי מיפוי ובדיקת פיצולים, עד לעומק 187 מ'. 38 שנים לאחר שראשוני חוקרי המערות ירדו אל תחתית ההוטה של הג'רמק (עומק 150 מ') נקבע מחדש שיא העומק במערות ישראל.

סיכום:

חקר המערות בישראל נמצא כעת בשיאו. מדי שבוע מתגלות מערות חדשות על ידי צוותים שעובדים במקביל באיזורים שונים בארץ. עבודות התשתית האזרחיות והצבאיות טומנות בחובן פוטנציאל גילוי גם כן. הסיכוי למצוא מערה שעומקה עולה על 200 מטר נראה קרוב מתמיד. איזור החרמון הוא בעל הפוטנציאל הרב ביותר. אך למרות הקשר הברור בין החרמון העליון למעיינות הבניאס ושיאון עד היום אכזב ההר והמערה העמוקה ביותר בו מגיעה לכ 60 מטרים.

יורה ליסוביץ מביט לעומק מערת רהב.

קדחת המערות מאת יואב נגב

אימת המערנים, או מי את באמת קדחת המערות ?

לא מעט אנשים, כולל מערנים מנוסים חוששים להיכנס למערות מאימת המחלה העלולה לשכון בתוכן. המחלה הקרויה בלשון עממית קדחת המערות. מחלה העלולה לעבור לאדם באמצעות נשיכת קרציית המערות.

קרציית המערות (Ornithodoros tholozani) היא קרצייה ממשפחת הקרציות הרכות. הקרצייה נוטה לשכון במערות אך יכולה להימצא גם בכוכים ובחורבות. הקרציה מתחפרת מספר סנטימטרים בתוך האדמה ושם היא יכולה לשכון במשך חודשים רבים ואף שנים. לקרציה איבר חישה מיוחד הרגיש לשינויי ריכוז הפחמן הדו חמצני במערה, כאשר ריכוז הפחמן הדו חמצני במערה עולה כתוצאה מכניסה של בעל חיים עולה הקרציה לפני השטח ומחפשת את הפונדקאי שלה. כאשר היא מוצאת אותו היא נמצדת אליו, מוצצת את דמו לכמה דקות ואז נושרת חזרה לקרקע, מתחפרת ומטילה את ביציה.
אם הפונדקאי נשא של הטפיל הגורם לקדחת המערות הוא מעביר אותו לקרציה, אם הקרציה נושאת בתוכה את הטפיל הוא מועבר דרך הנשיכה שלה לפונדקאי.

מי את בורליה Borrelia ?

חיידקי הבורליה משתייכים לחטיבית הסלילונים, שכן צורתם סלילית, הבורליה על שלל מופעיה אחראית בין היתר על מחלת העגבת ומחלת הליים. הבורליה הישראלית, האחראית על קדחת המערות נקראת - ״Borrelia persica״. הבורליה מצליחה להערים על המערכת החיסונית ע״י כך שהיא כל הזמן משנה את המעטפת שלה. הגוף שמייצר נוגדנים עבור מופע מסויים של הבורליה מוריד את מספריה בדם משמעותית ותסמיני המחלה נעלמים. אולם מופע אחר של החיידק מצליח לחמוק מהמערכת החיסונית ולהתרבות מחדש. מחזוריות זו מאפיינת את קדחת המערות ולכן היא נקראת גם קדחת חוזרת שכן התקפי החום באים והולכים בהתאם למספר הבורליות בדם.

אז איך נראית המחלה עצמה ?

קדחת חוזרת אנדמית או בשמה המוכר קדחת המערות מופיעה לאחר תקופת דגירה של שבוע עד שבועיים מנשיכת הקרציה הנגועה. המחלה מתאפיינת בהתקפי חום, למספר ימים כל אחד, אשר באים והולכים. עשויים להיות תסמינים נוספים כגון צמרמורות, כאבי שרירים, לעיתים גם טחול וכבד מוגדלים וכו׳.

הבן שלי במיון לאחר שזוהה עם בורליה

שימו לב שבבתי החולים בארץ לא מכירים מספיק טוב את תסמיני המחלה ואם תבואו עם סיפור של סימני עקיצה בשילוב מערה בשילוב חום, לרוב ינסו הרופאים לחפש תסמינים של מחלת ליים כגון פריחה אופיינית בצורת מטרה.

תסמיני מחלת ליים - פריחה בצורת מטרה. פריחה זו אינה מאפיינת קדחת מערות

מניעה

רצוי להימנע מכניסה למערות שידועה בהן נוכחות של קרציית מערות. מערות אופקיות, יבשות עם קרקע חולית וסימני נוכחות של מכרסמים כגון קוצי דורבן מעלים את החשד כי במערה יש נוכחות של קרציית מערות. כניסה למערה תהיה רק עם בגדים ארוכים ונעליים. ניתן להכניס חולצה למכנסיים ומכנסיים לגרביים. רצוי ללבוש כפפות. יש המאמינים כי תכשירים דוחי חרקים עשויים לסייע. יש להימנע ככל האפשר ממגע ממושך עם הקרקע במערה כגון שכיבה או ישיבה ארוכה במקום אחד. כמובן שמומלץ מאד לא לישון במערה.

זיהוי

די בסיפור של מערה, סימני עקיצה וחום לאחר שבוע. בפרט אם אין סיבה הגיונית אחרת לחום. כדי להעלות את רמת החשד כי מדובר בקדחת מערות ויש להיוועץ ברופא אם די בזה בכדי להתחיל בטיפול. ישנן בדיקות מעבדה שניתן לעשות בבית חולים. המעבדה הטובה ביותר בארץ בתחום נמצאת בבית החולים שערי צדק בירושלים. הבדיקה הראשונה נקראת משטח דם או טיפה עבה. זוהי בדיקה שבה לוקחים טיפת דם מן האצבע ומנסים תחת מיקרוסקופ לראות את סלילי הבורליה. הבדיקה יעילה רק בחלק מהמקרים ורק כאשר הבורליה נמצאת בדם במספרים גדולים. לוקח מספר שעות להכין את הבדיקה ולקבל תשובה. הבדיקה השניה היא באמצעות PCR שבה מזרזים את שכפול ה DNA של הבורליה, לבדיקה הזאת רמת וודאות גבוהה אבל היא לוקחת מספר ימים.

טיפול

הטיפול במחלה מתבצע ע״י מתן אנטיביוטיקה מהסוג טטראציקלין, אריתרומיצין או דוקסיצילין. המינון וסוג התרופה תלויים במשקל הגוף, בגיל, ברגישות וכו׳. המינון הנהוג הוא לכ 10 ימים.

את המנה הראשונה של התרופה יש לקחת תחת השגחה רפואית וניטור בגלל תגובה שנקראת - ״Jarisch-Herxheimer Reaction" - בתגובה זו, המתרחשת בכ 50% מהמקרים של נטילת אנטיביוטיקה לקדחת מערות, מגיבה המערכת החיסונית בחריפות לסלילי הבורליה שמתפרקים לתוך הדם. חום הגוף עולה בקיצוניות, עלולות להופיע צמרמורות קשות, הזעה, ירידה בלחץ הדם. תגובה זו אינה נעימה אך היא אינה מסוכנת.

טיפול מונע

כיום מתנהל מחקר בראשותם של ד״ר יעל פראן וד״ר יואב ביננבאום מבית החולים איכילוב על יעילותו של טיפול מונע לקדחת מערות בעזרת אנטיביוטיקה.

נודה לכם באם נחשפתם לקרציה במערה או בקירבתה או אם חליתם בקדחת מערות אם תמלאו את הטפסים הבאים :

שאלון חשיפה - http://goo.gl/forms/qUBBzZ5ke5 

שאלון מעקב מחלה - http://goo.gl/forms/6RpvLRQR62 

סיכום

יש לנו ארץ יפה ומשופעת במערות. נמשיך לטייל במערות אך נהיה מודעים לכללי הזהירות. 

יש גם צדדים חיוביים לעניין - עם הליצן הרפואי בשערי צדק

לקריאה נוספת:

1. על סלילוני הבורליה קדחת חוזרת, קדחת המערנות ומחלת ליים http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/borreliosis-g.htm
2. קדחת המערות - מחקר מיפוי הרגלי מניעה בקרב מערנים http://www.malham.info/#!burelia/c10ql
3. על Jarisch-Herxheimer reaction  - http://patient.info/doctor/jarisch-herxheimer-reaction

רשימת ציוד בסיסי למערות

20.12.15

רשימת ציוד בסיסי למערות

מאת ולד בביקוב ויואב נגב

למערה נשאף לקחת איתנו תיק קטן - עד 30 ליטר על מנת להקל עלינו את התנועה בסביבה שיכולה להיות קשה לתנועה. מומלץ תיק מערות (טרנס - Transport bag) בעל צורה גלילית צרה עם מינימום רצועות ואבזמים חיצוניים ובעל נפח 30 ליטר או פחות. בגלל הנפח הקטן חשוב לבחור בקפידה את הציוד שנרצה לקחת איתנו וחשוב לארוז אותו בחוכמה בתיק כך שיהיה זמין.

1. פנס - למערה לא נכנסים עם נרות !! - רצוי מאד פנס ראש על מנת לפנות את הידיים למעברים קשים במערה ולצילום. קשת המחירים היא מעשרות שקלים בודדים ועד אלפים לכן צריך לראות מה באמת מתאים לכל אחד. רצוי מאוד להשתמש בפנסים הפועלים על סוללות AA  או AAA  מכיוון שניתן לקנות אותם כמעט בכל חנות / תחנת דלק . מומלץ בכל מקרה פנס מעל עוצמת תאורה של 40 לומנס.
2. פנס חירום / גיבוי : כדאי מאוד לקחת פנס גיבוי / חירום – הפנס הראשי שלנו יכול להתקלקל מכל סיבה שהיא ולכן נעדיף שיהיה לנו פנס נוסף בתור גיבוי , קיימים מגוון פנסים וכל פנס עדיף על בכלל לא. פנס גיבוי נהוג לשים על הצוואר או בכיס פנימי אך לא על גבי הקסדה עם הפנס העיקרי.
3. סוללות גיבוי – קורה לא פעם שנגמרות הסוללות באמצע הטיול , לכן כדאי ורצוי מאוד לקחת סוללות נוספות ( חדשות ) שיהיו לגיבוי .
4. קסדה - למי שחשוב לשמור על הראש מפני מכות מתקרת המערה או מאבנים נופלות מומלץ להצטייד בקסדה. ניתן לרכוש קסדות שמותאמות למערות שבהן יש התקנים מיוחדים לפנס והצללית שלהן צרה יחסית. למי שאין גם קסדה של אופניים או קסדת פועלי בניין תעשה את העבודה. למי שנכנס למערות אנכיות - קסדה עם תקן מתאים בלבד.
5. כפפות - רצוי כפפות מהסוג הנצמד. ניתן לרכוש כפפות מכונאי בחנויות לחומרי בניין - כפפות מצויינות וזולות. למערות בוציות עדיף להשתמש בכפפות נצמדות העשויות מחומרים פלסטיים חזקים. מידת הכפפה היא רוחב כף היד בס״מ.
6. שמיכת מילוט – שמיכת מילוט היא "שמיכה" העשוייה מחומר שנקרא מיילר – לשמיכה המון שימושים במצבי חירום היא שוקלת כ 60 גרם ולא תופסת מקום בתיק .ניתן להשתמש בה לדברים הבאים : הגנה מפני היפוטרמיה, לחתוך אותה לחתיכות ולסמן איתה דרכים במערה במידה ונאבדתם ואתם מרגישים שאתם כל הזמן עושים סיבובים, לאותת איתה , מכיוון שהיא בצבע כסף היא מחזירה אור בצורה דיי טובה ובשעת צרה במידה ופורשים אותה על הקרקע היא נראת למרחקים אם מאירים עליה ממסוק. מיקום אפשרי לקיבוע שמיכת המילוט הוא להדביק אותה בעזרת סרט דביק אל צידה הפנימי של הקסדה.

7. עזרה ראשונה – חובה בכל טיול בכלל . פציעות כוויות הוצאת עצמים זרים וכו'.
8. ברכיות - מומלץ לוודא שלא מחליקות על הברך. כדאי מהסוג שיש מיגון פלסטיק קדמי על גבי הספוג.
9. מגני מרפקים.
10. בגדי מערות - ככלל במערות ישראל הטמפרטורה קבועה ונעימה לאורך כל השנה. לכל מערה מאפיינים אחרים. מערות הנטיפים בשדרת ההר המרכזית או ברכסי הצפון יכולות להיות בוציות מאד. מערות מדבריות יכולות לאכלס קרציית מערות ולכן מומלץ סרבל מערות או סרבל כותנה או מכנסיים ארוכים וחולצה דקה עם שרוולים ארוכים ונעליים גבוהות וסגורות.
11. מים – עדיף למלא מיים בבקבוק רגיל ולא בשלוקר ולקחת למערה בקבוקים – הסיבה ? שלוקר יכול להקרע יחסית בקלות מאשר בקבוק והוא פחות עמיד . אתם לא רוצים להשאר בלי מים במערה
12. סכין קטנה / מולטיטול .
13. אוכל - רצוי להביא אוכל עם רמה אנרגטית גבוהה ובעל נפח ומשקל קטנים. למשל חטיפי אנרגיה. חשוב מאד להימנע מלהשאיר אוכל או פירורי אוכל במערה !
14. קופסא אטומה למים – את כל הציוד שלנו נשים בקופסא אטומה למים שתשמור לנו עליו מנפילות , לחות , מים בתוך המערה.
15. לגבי נושא הפאלפונים – כשנכנסים למערה כדאי מאוד לכבות אותו או לשים על מצב טיסה – כאשר אנו במערה אין קליטה , כאשר אין קליטה הפאלפון משדר חזק יותר למצוא לווינים ועל ידי כך הוא מתחמם מהשידור וגומר את הסוללה מהר. בכל מקרה כדאי מאוד לקחת סוללת גיבוי נוספת בשביל שאם תגמר הסוללה ניתן יהיה להזעיק חילוץ בשעה הצורך. עדיף להימנע מלזחול עם הפלאפון בכיס. זה פוטנציאל גבוה לשבירת המסך.
16. מסכת אבק (במקרה הצורך) במערות מאובקות ניתן להביא מסכת פנים למנוע נשימה ממושכת של אבק. מתאים בעיקר למערות המדבריות של הנגב, מדבר יהודה ומזרח השומרון, כמו גם לחלק ממערכות המסתור של שפלת יהודה.

מערות המלח של הר סדום - יואב נגב 11.2015

על תופעת הקרסט במלח (סיכום מעבודת הדוקטורט של פרופסור עמוס פרומקין)

מאת : יואב נגב 11.2015

כללי:

הר סדום הוא דיאפיר (גוף מחדר) העשוי סלעי מלח - תצורת סדום. מימדי ההר הם 11x1.5 ק״מ וגובהו 250 מ׳ מעל ים המלח. עומקו בתת הקרקע כ 3 ק״מ. טמפרטורה שנתית ממוצעת - 25 ו 50 מ״מ גשם בממוצע רב שנתי.

רב נפח ההר עשוי מלח אבל הוא חשוף על פני השטח רק ב 5% משטח ההר בעיקר בפתחי פירים, דולינות ומתלולים. רב שטח ההר מכוסה בסלעי כיסוי שהם פחות מסיסים מהמלח ומקורם בימת הלשון.

רב שטחו של ההר מנוקז אל תת הקרקע דרך מערות קרסטיות. מערות אלה מהוות ערוצי זרימה תת קרקעיים מסועפים. רוב המים מתנקזים דרך מערות שמוצאן פתוח וחלקן אל מערות שאין להן מוצא פתוח (מוצא בחלחול).

איור 1: חתך של הר סדום ממערב למזרח

תולדות המחקר בהר סדום:

1841 - החוקר האמריקני הנודע אדוארד רובינסון מתאר לראשונה מערה בהר סדום בעקבות סיור במערת סדום שנערך ב 1838 - הוא גם שם לב לערוץ זרימה המוליך לעיתים שטפונות.

1934 - עם הקמת מפעל האשלג בסדום התקינו עובדיו שתי מערות (קולונל וקולנוע) כמקומות מנוחה ובילוי ממוזגים.

1949 - גדעון שפטן מחלוצי מפעלי ים המלח וצלם חובב מתאר באופן ציורי שלוש מערות (סדום, קולונל וקולנוע) ואף מזכיר קיומן של עוד מערות שהגישה אליהן קשה יותר.

1950 - גיאולוג בשם עקיבא פרומן מפרסם מאמר על הר סדום בו הוא מדבר לראשונה על תהילכי המסה בהר סדום היוצרים נוף קרסטי הכולל מערות, בולענים וטרשונים.

1958 - נתן שלם - מגדולי חוקרי מדבר יהודה בשנותיה הראשונות של המדינה (על שמו קרוי מצפה שלם, השם הוצע על ידי רחבעם זאבי שהיה מתלמידיו) החל לפני פטירתו לחקור את נושא הקרסט בהר סדום. הוא טען כי סופות גשם בעלות עוצמה גבוהה מילאו תפקיד מרכזי בהתפתחות המערות, שמהוות נחלים תת קרקעיים.

1967 - פרופסור ישראל זק מסיים את עבודת הדוקוטרט שלו על הגיאולוגיה של הר סדום בבקע ים המלח. הוא למעשה הראשון שהניח את היסודות להבנת מנגנון ההיווצרות של גופי המלח באזור ים המלח ואת ההשלכות שיש להם על ההיסטוריה הגיאולוגית של האזור. זק מיפה את הר סדום ובתוך כך מיפה תופעות כגון פירים, שקעי המסה ולראשונה נערך מיפוי של מערת מלח - מערת הקולונל.

1972 - פרופסור רן גרסון אחד מחלוצי חקר המערות בישראל! מגיש את עבודת הדוקטורט שלו על תהליכים גיאומורפיים בהר סדום. גרסון סקר כמה מן התופעות הקרסטיות בהר סדום. הוא הבחין בקשר שבין אגני הניקוז להתפתחות המערות. הוא הבחין בקיומן של מחילות נטושות במפלסים גבוהים והציע שהן מתאימות לתקופה שבה בסיס הניקוז היה גבוה יותר. הוא גם סקר התפחות פירים ומנהרות.

1981 - שנה לאחר הקמתו של המרכז לחקר מערות מחליט פרופסור עמוס פרומקין להרים את הכפפה ולבצע סקר מעמיק ומקיף של נושא מערות המלח בהר סדום. לשם כך הוא משתמש בחוג הנוער ומגייס מאות מתנדבים נוספים ובמשך 11 שנים, עד שנת 1992 הוא סוקר וממפה כ 105 מערות שבתוכן המערות הגדולות ביותר של הר סדום. ועל כך הוא גם כותב את עבודת הדוקטורט שלו אותה הוא מסיים בהצטיינות יתרה.

התפתחות מערות קרסטיות:

מערות בסלעי הגיר - זאת תופעה כלל עולמית נפוצה. מים סופחים co2 מהאוויר או מסלעי הגיר כתוצאה מפעילות ביוגנית ויוצרים חומצה פחמתית -2HCO3. חומצה חלשה שיש ביכולתה להמיס גיר בצורה איטית (איור 2). ישנם שני סוגים עיקריים של הווצרות מערות קרסטיות.

הסוג הראשון - הווצרות מערות מתחת למי התהום, בתוך שכבת סלע שמוצפת במי תהום. למערות האלה ישנה מורפולוגיה אופיינית. המים באים במגע עם כל קירות המערה וממיסים אותם באופן שווה. מורפולוגיה כזאת כוללת קירות מוחלקים, כיפות המסה ובעיקר סימטריה של חתך המחילה או האולם שנוצר סביב ציר מרכזי דמיוני.

הסוג השני - מערות הנוצרות בתחום המאוורר (ואדוסי) במקרה כזה המים אינם באים במגע עם כל קירות המערה וכן לכח המשיכה יש השפעה על המורפולוגיה הסופית של המערה. למערות שהתפתחו בתחום הואדוסי אנחנו מכירים שתי מורפלוגיות עיקריות. האחת הקמין הקרסטי - המים בדרכם מטה אל מי התהום מרחיבים סדק ואז זורמים על דפנותיו בזרימה למינרית דקה המכונה זרימת פילם - זרימה כזאת מרחיבה את הקמין ומחליקה את דפנותיו. במקרה של סלעי גיר המים שומרים על אגרסיביות (יכולת להמיס) עד לעומקים גדולים ולכן קמינים יכולים להגיע לעומקים גדולים מאד. השניה היא הקניון הואדוסי שהוא בפשטות ערוץ זרימה תת קרקעי. הזרימה האופיינית במקרה הזה היא טורבולנטית והחתך המאפיין הוא אופקי. הקניון הואדוסי מתחתר ממש כמו נחל עילי ולאורך מסלול זרימתו יכולים להתפתח מיאנדרים (נפתולים). שתי דוגמאות בישראל - הראשונה בקירטון - מערת ניקבות המים ליד קיבוץ בית גברין והשניה בגיר - מערת פיתולים בחרמון.

איור 2 : מירה בר מתיוס ואבנר איילון

התפתחות מערות בסלע מלח:

מערות הר סדום שייכות לסוג השני - מערות ואדוסיות, מערות שנוצרו בתחום המאוורר.

סלע המלח מסיס פי 1000 מסלע הגיר וכן כמות התמס במים גדולה גם היא בכמה סדרי גודל - מכאן שהתפתחות מערכת קרסטית בסלע המלח מהירה בכמה סדרי גודל מהתפתחות מערכת קרסטית בסלעים קרבונטיים.

כללי:

היווצרות המערות בהר סדום תלויה בהיווצרות נגר עילי על ההר המתרחש במהלך סופות גשם. מי הגשמים זורמים ומתנקזים באגני ניקוז עיליים על פני סלע הכיסוי קשה התמס. חלקם מתנקזים בנגר עילי אל מחוץ לתחומי הר סדום וחלקם מגיעים לנקודה שבה הערוץ העילי הופך לתת קרקעי (בולען). מי גשם מתוקים זורמים על פני השטח ובדרך ממיסים וסוחפים איתם מסלעי הכיסוי. כאשר המים באים במגע עם סלע המלח הם ממיסים אותו במהירות עד שהם מגיעים לרוויה מבחינת כמות התמס במים ואז אין הם יכולים להמס עוד סלע מלח ( העניין תלוי גם בטמפרטורת המים ). ככל שהזרימה מהירה יותר ושטח המגע בין המים לסלע המלח קטן יותר כך יכולים המים לשמור על אגרסיביות (יכולת המסה) לעומק רב יותר. ככל שהמים באים במגע זמן ארוך יותר עם סלע המלח כמות התמס עולה עד לנקודת הרוויה ואז מתחילה השקעה של מלח.

אלמנטים מורפולוגיים נפוצים במערות -

בולען - בבולען הופך הנחל העילי לתת קרקעי.

מחילה בסלע כיסוי - מחילה שנוצרה החיפוי קשה התמס, בעיקר חוואר הלשון.

פיר אנכי החוצה את המלח - בנקודה שבה חוצים מים את ראי המלח מתפתח פיר אנכי.

מחילה תת אפקית בסלע המלח - בבסיס הפיר מתפחת מחילה בסלע המלח.

מוצא פתוח אל בסיס הניקוז - לעיתים מוצאת המחילה סדק המוביל אל בסיס הניקוז ומרחיבה אותו.

תיארוך המערות:

פרומקין פיתח שיטה לתיארוך המערות בעזרת בדיקת פחמן 14 של ענפי עצים שנמצאו בתוך מחילות פעילות ונטושות. מקור הענפים בצמחים מעוצים שנסחפו מגב הר סדום לתוך המערות. היחס בין גיל הענף לבין גיל המחילה מושפע משני גורמי אי וודאות. הראשון : זמן קיום המחילה לפני שקיעת הענף. והשני הזמן שעבר מאז צמיחתו ועד שנסחף אל תוך המחילה.

במחקרים מקבילים בנחלי מדבר יהודה נמצא שגיל ענפי עצים שנמצאו בערוצי זרימה לא עלה על 400 שנה. נתון זה נותן אינדיקציה טובה על כך שטווח הטעות אינו עולה על כמה מאות שנים. במערת לשלשלת במחילה נטושה נמצאו ענפי העצים הזקנים ביותר שנתגלו בהר סדום ותוארו לכ 7000 שנה. במחילת שועל נטוש במערת סדום התגלו בכמה נקודות ענפי עצים שגילם 4000 שנה. בנוסף בוצע זיהוי סוג ענפי העצים ע״פ רצף גנטי, דבר שישמש כבסיס להנחות פלאוקלימיות ע״פ סוגי צומח.

תפוצת מערות על פי איזורים בהר סדום.

תצורת סדום חולקה לחמישה פרטים (איור 3) המופיעים ממערב למזרח והם:

1. מלח ופצלי הכרבולת ( בחלק הדרום מערבי של ההר) - מלח עם מחדרים ספורדיים של חרסית, דולומיט, אבני חול ועוד בעובי של 550 מ׳

2. מלח לוט (בחלק הדרום מזרחי של ההר, מרכז ההר וצפונו)- מלח, מעט דולומיט, חרסית ואנהידריט בעובי 700 - 1000 מ׳

3. פצלי בנות לוט (על קו פרשת המים של ההר)- אבני חול, אנהידריט ופצלים בעובי 150 מ׳

4. מלח מערת סדום (בחלק המזרחי של ההר)- מלח ומעט פצלים בעובי 250 מ׳

5. פצלים ומלח החוף - אבני חול, חרסית, מלח ואנהידריט בעובי 90 מ׳

הקרסט בהר סדום מפותח בשלושה מבין הפרטים הללו - מלח ופצלי כרבולת, מלח לוט ומלח מערת סדום. לפצלי בנות לוט יש השפעה על התפחות הקרסט.

איור 3

התפתחות פירים (איור 4):

פיר שחוצה את ראי המלח מופיע ברב המערות בהר סדום והוא אף אחד המאפיינים הבולטים והאטרקטיביים ביותר. הפיר יתחיל בדרך כלל בנקודה בה נפגשת המחילה שנוצרה בסלע החיפוי עם סלע המלח. הפיר החוצה את ראי המלח הינו אנכי לחלוטין ללא שום תלות בנטיית השכבות. התפתחות פירים מושפעת בעיקר משני סוגים של זרימה, האחת, שמאפיינת ספיקות נמוכות נקראת זרימת פילם והיא נפרשת באופן אחיד על דפנות הפיר, המים שהינם מי שטפונות מתוקים ממיסים את דפנות הפיר מרחיבים ומחליקים אותו. השניה, האופיינית לזרימה בספיקה גבוהה, היא נפילה חופשית של מים, אלו נופלים נפילה חופשית על קרקעית הפיר ומעמיקים אותו.

איור 4 פיר בראי המלח צילום: יואב נגב

התפתחות מחילות (ערוצי זרימה אופקיים) בסלע המלח:

רוב הערוצים התת קרקעיים התפתחו לאורך סדקים. המוליכות ההידראולית של הסדקים תלויה ברוחבם ובאורכם. עם הרחבתו של הסדק בהמסה גדלה מוליכותו ההידראולית והסיכוי שתתפתח מחילה אחרת קטן. במידה והסדק ניסגר ואינו מוליך אל בסיס הניקוז נוצרת מחילה בעלת מוצא בחלחול. במידה והסדק מוביל אל בסיס הניקוז או שהמערה הצליחה להתחתר אל בסיס הניקוז נוצרת מערה עם מוצא בבסיס הניקוז, מחילה עם מוצא בבסיס הניקוז תתחתר עד שתגיע לאיזון עם בסיס הניקוז. לערוץ התת קרקעי מורפולוגיה והתפתחות הדומים לערוץ עילי - התפתחות נפתולים, התחתרות עד לאיזון עם בסיס הניקוז וכו׳

מערות שלא פגשו בסדק בעל מוליכות הידראולית מספקת לפתח מחילה ייצרו אולם בקרקעית הפיר.

איור 5 מחילה תת אופקית עם תקרה שטוחה המעידה שמים מילאו את המחילה. צילום: יואב נגב

התפתחות ספלאותמים במלח:

בתחום הוואדוסי (המאוורר) מתפתחים ספלאותמים בצורות שונות ומגוונות המזכירות ספלאותמים קרבונטיים כגון נטיפים וזקיפים (איור 6 ימין למטה) הנוצרים ע״י טפטוף של מים מהתיקרה דרך סדקים. אלמוגים, כדורים, פרחים פטריות (איור 6, שמאל למטה) או שערות נוצרים ע״י אדי מים רוויים במלח או ע״י דיפוזיה איטית של מים מסלע המלח הרווי אל תוך חלל המערה.

בתחום הפראטי נוצרים גבישים קובייתיים של מלח עד גודל של סנטימטרים אחדים(איור 6 שמאל למעלה). באגמים העניין כנראה קשור בהתאדות של מי האגם והשקעת המלח שנוטה להתגבש בצורה קובייתית על פי האוריינטציה המולקולרית שלו. בחללים מלאים במי מלח העניין קשור כנראה בשינויי טמפרטורה המשפיעים על כושר ההמסה והשקעה של המים.

במקומות מסויימים בהר סדום ניתן לראות לאורך סדקים בסלע היווצרות של גבישי ענק - עד כמה עשרות סנטימרים. אלה נוצרו כנראה עוד כשהר סדום היה כולו מתחת לפני מי התהום ומים רוויים במלח מילאו את הסדקים. ניתן אם כך לקבוע שמשקעים אלה קדומים להיווצרות המערות והמערות שהתחתרו בהר חוצות אותם במקומות מסויימים.

איור 6 סוגים שונים של ספלאותמים במלח צילום: יואב נגב

שיחזור אקלימי של איזור ים המלח בהולוקן לפי מערות הר סדום:

תגובת מערות הר סדום לשינויים סביבתיים מאפשרת להשתמש בהם כמחוון פלאואקלימי.

על מנת לנסות לשחזר את שינויי האקלים פרומקין הציע את הנחות היסוד הבאות :

1. מחילות מלח מתחתרות מהר עד שמפלסן מתאזן.
2. מערות עם מוצא פתוח מתאזנות עם בסיס הניקוז.
3. מערות שמתחתרות מתחת לבסיס הניקוז מתקשות לפנות סחף ונסתמות עד חזרה לאיזון.
4. כאשר המחילה מאוזנת עם בסיס הניקוז היא מתרחבת.
5. שינויים בסיס הניקוז נובעים משינויים במפלס ים המלח ובהתרוממות ההר.
6. קיים קשר בין כמות וסוג ענפי העצים שהושקעו במערות לבין כמות וסוג הצומח על ההר באותה תקופה.
7. גיל המחילה מיוצג בקירוב טוב על ידי גיל ענפי העצים ששקעו בתוכה.

פרומקין הציע לחלק את הרצף האקלימי ל 10 שלבים:

שלב 1: (קדום מ 7000 שנה לפני זמננו) : (אקלים לח יחסית) עד 7100 היה מפלס ים המלח גבוה מראי המלח. לאחר מכן התרחשה ירידה מהירה במפלס ונוצרה המערה הראשונה - מערת לשלשת.

שלב 2: ( 5200-7000 שנה לפני זמננו) : (אקלים יבש) מפלס ים המלח יורד במהירות ומאפשר התפתחות של מערה ראשונה עם מוצא פתוח - מערת מלח״ם.

שלב 3: (3900-5000 שנה לפני זמננו) : (אקלים לח) התרחבות המחילות היא המשמעותית ביותר בהיסטורה של מערות סדום. כמות מדגמי העץ היא הגדולה ביותר. בין ענפי העצים ענפי אלון ! (פרומקין מתקשה להסביר את מקורו).

שלב 4: (3200-3900 שנה לפני זמננו) : (השלב היבש ביותר) חלה ירידה חדה מאד במפלס ים המלח. במחילות כמעט ולא הצטבר סחף.

שלב 5 (3000-3200 שנה לפני זמננו) : (שלב לח יחסית) חלה עליה בפלס ים המלח. פרומקין מביא ציטוט מספר יהושע טו 2-5 ובו משתמע שהאגן הדרומי של ים המלח היה מוצף וכן מהאגן הצפוני של ים המלח יצאה לשון ים לתוך הירדן.

שלב 6 (2000-3000 שנה לפני זמננו): (אקלים יבש יחסית) על פי נתוני המערות ונתונים מחפירות ארכיאולוגיות בסביבת ים המלח. האגן הדרומי בשלב זה היה מוצף, אולם במים רדודים בלבד.

שלב 7 (1600-2000 שנה לפני זמננו): (אקלים לח יחסית) המחילות התרחבו, הושקעו יותר ענפים ומפלס ים המלח עלה.

שלב 8 (1100-1600 שנה לפני זמננו):(אקלים יבש יחסית) איסר וגוברין פרטו שורה של תופעות המעידות על התייבשות ומדבור בא״י מסוף התקופה הבזנטית במעבר לתקופה הערבית הקדומה. ומנתוני המערות עולה שהאגן הדרומי של ים המלח היה מכוסה מים רדודים ואולי אף התייבש.

שלב 9 (700-1100 שנה לפני זמננו): (אקלים לח יחסית) המחילות התרחבו ומופיעים ענפי עצים רבים. מפלס ים המלח עלה. וממצא חווארי בחלק מהמערות יכול להעיד שחלקן אף הוצפו על ידי ים המלח.

שלב 10 (700 שנה לפני זמננו ועד היום): (אקלים יבש יחסית) דומה מאד לאקלים ששרר בשלב 8. בסוף המאה ה 19 הגיע מפלס ים המלח עד לרום של 391-. ממש לפתחה של מערת סדום. אבל מאז ירד מפלס ים המלח בצורה דרסטית בגלל פעילות אדם והוא עומד נכון להיום על 428-.