הקמינים הקרסטיים או הבולענים, כפי שהתופעה נחפשת על פני הקרקע הקסימו את האדם משחר ההיסטוריה. העמידה מול הלוע השחור הפעור לעומק לא ידוע נראתה כפתח לעולם קסום או אולי אפילו כשער הכניסה אל הגהנום. אלפי אגדות נרקמו סביב אותם בורות מסתוריים, רבות עסקו בעומקם המשוער של אותם בורות. למשל אחת הקשורה באחת מהעמוקות שבמערות ישראל, הוטת הג׳רמק. האגדה מספרת על שני רועי צאן שרבו בינהם ואחד הניצים זרק את חלילו של השני אל לוע ההוטה. לימים עבד בעל החליל באדמתו שבהר פקיעין והנה נדמה לו שהוא שומע צליל מוכר. הלך אחר הצליל המוכר עד שהגיע לרועה צאן המחלל באותו חליל שנזרק להוטה. כשנשאל הרועה מנין לו החליל טען כי בהשקותו את צאנו מהמעיין בפקיעין יצא לפתע החליל מתוך המעיין.
הגדרה : קמין קרסטי הינו מערכת קרסטית אנכית בעיקרה דמויית חרוט או גליל. הקמין נוצר בהמסה על ידי מים ואדוסיים.
הגדרה : קמין קרסטי הינו מערכת קרסטית אנכית בעיקרה דמויית חרוט או גליל. הקמין נוצר בהמסה על ידי מים ואדוסיים.
החוקר הראשון שירד לקמין בארץ היה צ׳ארלס וורן, שירד לקמין לא מזוהה באיזור ליפתא. מבצע מרשים לאור הציוד הדל שהיה קיים בזמנו ועומקו המרשים של הקמין - 47 מ׳.
עד שנות השישים דרשה כל כניסה לקמין מבצע מורכב, דוגמת מבצע בובה שבו ניסו לשוא לרדת לתחתית בור רום (הוטת הג׳רמק).
בשנות ה 70 החל להגיע לארץ ציוד מתקדם לגלישה וטיפוס ובעקבותיו החל סקר מערות נרחב ברכס פקיעין בהובלת שוקה רווק וחבריו מהחברה להגנת הטבע ובו התגלו עשרות קמינים קרסטיים חדשים.
בסוף קיץ 1979 יצאו שוקה רווק, גי גלב, אהרוני אמיתי ואורי דרור לנסיון להגיע לקרקעית הוטת הג׳רמק. הפעם התנהלה הגלישה אל תחתית הקמין הגדול ללא תקלות. מתחתית הבור, במפלס של 120 מ' מתחת לפני הקרקע, מוביל מדרון משופע אל קטע אנכי נוסף שעומקו 8 מ'. הגלישה בקטע זה הוביל את שוקה וגי אל חדר, שממנו נמשך דרומה "מסדרון הפלא". אורכו של המסדרון 14 מ'. המסדרון הזה מוביל אל קמין נוסף, שבו גולשים לעומק של 12 מ'. מקרקעית קמין זה יש המשך, דרך סדק צר, לעומק של 7 מ' נוספים. מגיעים לחדר שממדי קרקעיתו 8x2 מ', וממנו ממשיך מסדרון נמוך, שאורכו 5 מ'. קרקעית החדר מכוסה מים ובוץ, וקירותיו מקושטים בנטיפים, זקיפים ואלמוגי מערות. בחדר יש זרימת מים קבועה, הנבלעת בקרקעיתו. מכאן לא מצאו שוקה וחבריו כל המשך. בקרקעית החדר, בעומק של 150 מ' מתחת לפני השטח, הקימו גל אבנים לציון כיבוש הבור. כך נקבע שיא עומק חדש למערות בישראל, והיה נראה כי שיא זה לא יישבר בקרוב.
בסוף קיץ 1979 יצאו שוקה רווק, גי גלב, אהרוני אמיתי ואורי דרור לנסיון להגיע לקרקעית הוטת הג׳רמק. הפעם התנהלה הגלישה אל תחתית הקמין הגדול ללא תקלות. מתחתית הבור, במפלס של 120 מ' מתחת לפני הקרקע, מוביל מדרון משופע אל קטע אנכי נוסף שעומקו 8 מ'. הגלישה בקטע זה הוביל את שוקה וגי אל חדר, שממנו נמשך דרומה "מסדרון הפלא". אורכו של המסדרון 14 מ'. המסדרון הזה מוביל אל קמין נוסף, שבו גולשים לעומק של 12 מ'. מקרקעית קמין זה יש המשך, דרך סדק צר, לעומק של 7 מ' נוספים. מגיעים לחדר שממדי קרקעיתו 8x2 מ', וממנו ממשיך מסדרון נמוך, שאורכו 5 מ'. קרקעית החדר מכוסה מים ובוץ, וקירותיו מקושטים בנטיפים, זקיפים ואלמוגי מערות. בחדר יש זרימת מים קבועה, הנבלעת בקרקעיתו. מכאן לא מצאו שוקה וחבריו כל המשך. בקרקעית החדר, בעומק של 150 מ' מתחת לפני השטח, הקימו גל אבנים לציון כיבוש הבור. כך נקבע שיא עומק חדש למערות בישראל, והיה נראה כי שיא זה לא יישבר בקרוב.
הוטת הג׳רמק עמדה בבדידותה המזהרת 30 שנה כמערה היחידה שחוצה את ה 150 מטר עומק בישראל.
בשנת 2010 הגיע צוות המלח״ם למפות את מערת הצב. מערה ברכס פקיעין שעומקה כפי שהיה ידוע עד כה כ 30 מטרים בלבד. תו״כ המיפוי התגלה חלון קטן שממנו ממשיך קמין עמוק. השלמת המיפוי והמדידות לימדו שעומקה הסופי של המערה הינו 150 מטרים גם כן. כעת לא היה ברור מי משתי המערות עמוקה יותר. הוטת הג׳רמק או מערת הצב. לפחות לא עד שירד צוות עם כלי מדידה מדוייקים אל הוטת הג׳רמק.
בשנת 2010 הגיע צוות המלח״ם למפות את מערת הצב. מערה ברכס פקיעין שעומקה כפי שהיה ידוע עד כה כ 30 מטרים בלבד. תו״כ המיפוי התגלה חלון קטן שממנו ממשיך קמין עמוק. השלמת המיפוי והמדידות לימדו שעומקה הסופי של המערה הינו 150 מטרים גם כן. כעת לא היה ברור מי משתי המערות עמוקה יותר. הוטת הג׳רמק או מערת הצב. לפחות לא עד שירד צוות עם כלי מדידה מדוייקים אל הוטת הג׳רמק.
 |
| מי עמוקה יותר ? הוטת הגרמק מול מערת הצב |
בתחילת יולי 2014, בעקבות מידע שנמסר על ידי תושב שתולה על בור ענק שהתגלה בשדות הסמוכים לישוב, הגיע למקום מתנדב המלח״ם שלו אבני אשר ירד במערה לעומק של 80 מטר (עד שנגמר לו החבל) ודיווח על המשך נוסף.
ימים אחדים לאחר הביקור הראשוני חזר צוות המלח"ם אל המערה (ולדמיר בוסלוב, יורי ליסוביץ', בועז לנגפורד) והתקדם בה, תוך כדי מיפוי ובדיקת פיצולים, עד לעומק 187 מ'. 38 שנים לאחר שראשוני חוקרי המערות ירדו אל תחתית ההוטה של הג'רמק (עומק 150 מ') נקבע מחדש שיא העומק במערות ישראל.
סיכום:
חקר המערות בישראל נמצא כעת בשיאו. מדי שבוע מתגלות מערות חדשות על ידי צוותים שעובדים במקביל באיזורים שונים בארץ. עבודות התשתית האזרחיות והצבאיות טומנות בחובן פוטנציאל גילוי גם כן. הסיכוי למצוא מערה שעומקה עולה על 200 מטר נראה קרוב מתמיד. איזור החרמון הוא בעל הפוטנציאל הרב ביותר. אך למרות הקשר הברור בין החרמון העליון למעיינות הבניאס ושיאון עד היום אכזב ההר והמערה העמוקה ביותר בו מגיעה לכ 60 מטרים.
 |
| יורה ליסוביץ מביט לעומק מערת רהב. |
